פסק-דין בתיק ת"א 1852-06

לפניי תביעה לפיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), בגין נזקי גוף, שלטענת התובעת נגרמו לה בתאונת דרכים שאירעה ביום 19/9/2003.

התובעת, ילידת 1944, נפגעה בתאונת דרכים בעת שנסעה ברכב צבאי ונגרמו לה חבלות בחלקי גוף שונים.  

הנתבעת 2 (להלן:" הנתבעת"), אינה כופרת בחבותה על פי חוק הפיצויים והמחלוקת בין הצדדים היא לעניין גובה הנזק אשר נגרם לתובעת בעקבות התאונה.

מיד לאחר התאונה, אושפזה התובעת בבית חולים "ברזילי" באשקלון למשך 8 ימים. בבדיקותיה אובחנה כסובלת, בין היתר, מחבלה ביד ימין ובשתי הרגליים, נפיחות ניכרת וחסר תנועות אקטיביות במרפק ימין, תפליט לברך ימין, שטף דם תוך עורי באזור הברך ורגישות במישוש באספקט חיצוני של הפטישון הלטרלי בקרסול שמאל.

יתרה מכך, לאור חבלותיה,  נזקקה התובעת לארבעה ניתוחים שונים:

1. במהלך 2003- בוצע ניתוח לעיצוב שבר באמצעות פלטינות.

2. ביום 7/12/03 בוצע ניתוח לשחרור העצב האולינרי.

3. ביום 5/5/04 בוצע ניתוח להוצאת מקבע פנימי, נוירוליזיס עצב אולינרי. לצורך הניתוח התובעת אושפזה לשבעה ימים מיום 2/5/04 ועד ליום 9/5/04.

4. ביום 11/12/05 בוצע ניתוח לכריתת תפרים. התובעת אושפזה מיום 11/12/05 ועד ליום 12/12/05.

התובעת הייתה מאושפזת תקופה מצטברת של 16 יום. 

במהלך תקופות האשפוז ולאחריה, הומלצו לתובעת המלצות רפואיות שונות, ביניהן מספר סדרות של טיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה, ריפוי בעיסוק ונטילת תרופות שונות.  

מן המסמכים שלפניי עולה כי גם לאחר שחרורה מבתי החולים, המשיכה התובעת לסבול מכאבים באיברים הפגועים והיא המשיכה במעקב רפואי אצל רופאים.

א.      הנכות לפי חוות דעת המומחים שמונו מטעם בית המשפט:

ד"ר הלפרין נחום אשר מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש (ע"י כב' הש' נחמה נצר) לבדיקת שיעור נכותה האורטופדית של התובעת, קבע בחוות דעתו מיום 15/2/08 כי נכותה האורטופדית הצמיתה של התובעת כתוצאה מהתאונה היא כדלקמן:

על שבר במרפק היד הדומיננטית- 10% נכות.

על חוסר יציבות בברך ימין- 10% נכות.

על צלקת רגישה ומעט מכערת- 5% נכות.

עוד קבע המומחה כי לתובעת נכויות זמניות כדלקמן:

על העצב האולינרי ביד הדומיננטית-  10%  נכות זמנית לשנה.